נחיל הארבה חיסל כליל את צמחיית הארץ, כך שכל שָׂדֶה המיועד לגידול תבואה שֻׁדַּד ונעשק בכוח. גם האֲדָמָה, הכוללת את שטחי האילנות והגפנים, אָבְלָה והפכה לשממה, ויש המפרשים שיושבי הארץ הם אלו שמתאבלים על החורבן. הפגיעה מחסלת את עיקר מחייתו של האדם, כִּי שֻׁדַּד דָּגָן, התִּירוֹשׁ שהוא היין הוֹבִישׁ והתייבש, והיִצְהָר שהוא השמן אֻמְלַל, כלומר נכרת וייבש לחלוטין. פסיקת התנובה נחשבת גם כבושה גדולה, והרס חקלאי מוחלט זה אף עוצר את עבודת ה' במקדש, שכן הוא מונע את הבאת קרבנות המנחה והנסכים.
יואל, פרק א׳, פסוק י׳
שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.