זעקת בעלי החיים עולה מתוך הרעב הכבד שכילה את היבול, וגורמת לתהות מַה־נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה, כלומר עד כמה עצומה אנחתה, או לחלופין מדוע ה' גוזר עליה לסבול בגלל חטאי בני האדם. מתוך חוסר אונים נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר, והם תועים ומבולבלים כאדם שאינו יודע לאן לפנות כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם. החורבן כה מוחלט עד שגַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן, הקלים בתנועתם ויכולים לטפס להרים כדי למצוא מזון שהבקר אינו מגיע אליו, נותרו רעבים. משום כך הם נֶאְשָׁמוּ, כלומר הגיעו למצב של שממה ונזק מוחלט, ויש המסבירים מילה זו מלשון חטא, שכן הבהמות ספגו את העונש על אשמת האדם.
יואל, פרק א׳, פסוק י״ח
מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.