העברת זיכרון היסטורי מדור לדור נועדה להדגיש את עוצמתו של אירוע חריג וחסר תקדים. הפרשנים מסכימים כי המילה עָלֶיהָ מתייחסת לגזרה הקשה ולרושם העז שהיא תותיר. מדובר בנחיל ארבה עצום שעתיד לפשוט על הארץ ולכלות את כל היבול [ביאור שטיינזלץ]. גזרה זו מעוררת תמהון כה רב, עד שחובה להעביר את סיפורה הלאה [מצודת דוד].
הציווי לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ מופנה אל כל יושבי הארץ, שעליהם לדבר על המאורע ולמסור אותו כקבלת מסורת לדורות הבאים [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. שרשרת המסירה נמשכת עד לְדוֹר אַחֵר, כלומר לבני הבנים שיעמדו אחריהם, מה שמלמד כי זכר הגזרה יסופר גם בעתיד הרחוק [רד"ק, מצודת דוד]. מתוך מבנה הפסוק וההתייחסות המתמשכת לדורות, ניתן להסיק כי המונח "דור" במקרא איננו מציין פרק זמן של מספר שנים קבוע וידוע [אבן עזרא].