תארו לעצמכם שדה ענק וריק, שאין בו אפילו עלה קטן אחד של עשב. מה לדעתכם ירגישו בעלי החיים שגרים שם? כאשר רעב כבד פוגע בארץ והיבול נהרס, בעלי החיים סובלים ממצוקה קשה מאוד. המילים מַה־נֶּאֶנְחָה באות להראות לנו עד כמה גדולה וחזקה האנחה והצעקה של הבהמות מרוב רעב.
בגלל חוסר המזון, נָבֹכוּ עדרי הבקר. כלומר, הפרות והשוורים מרגישים בלבול גדול וחוסר אונים. הם משוטטים ממקום למקום ומחפשים אוכל, ממש כמו אדם שהלך לאיבוד ולא יודע לאן לפנות.
הדגש המיוחד הוא על כך שגַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן נפגעו. בדרך כלל, כבשים ועיזים הן קלות תנועה ויודעות לטפס על הרים וגבעות כדי למצוא לעצמן אוכל במקומות שפרות כבדות לא מצליחות להגיע אליהם. אבל החורבן כל כך מוחלט והארבה אכל הכל, עד שאפילו הצאן נשארו בלי שום מזון. לכן נאמר עליהם שהם נֶאְשָׁמוּ, מילה שפירושה במקרה הזה היא שממה, חורבן ונזק מוחלט שנגרם לעדרים הרעבים.