לאחר ימי החורבן, מופנית קריאת הרגעה ליושבי ארץ ישראל ולשטחי המטעים, אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה מחשש שמכת הארבה תשוב. במקום הצום והאבל שהיו מנת חלקם של העם, באה קריאה כפולה לששון: גִּילִי בהתפרצות של שמחה פתאומית על ההתאוששות הפלאית של היבולים, וּשְׂמָחִי בשמחה קבועה ומתמשכת לאחר מכן. המהפך מתרחש כִּי־הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת למען ישראל נס עצום מעל לדרך הטבע, המביא טובה גדולה כמשקל נגד לרעה הנוראה שגרם הארבה.
יואל, פרק ב׳, פסוק כ״א
אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהֹוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.