יצא לכם פעם להרגיש דאגה גדולה, ופתאום לשמוע בשורה טובה ששינתה את הכול? אחרי תקופה קשה שבה נחילי הארבה פגעו ביבולים ועם ישראל היה עצוב, מגיע רגע של נחמה והבטחה לנס. ה' פונה אל ארץ ישראל ואל האנשים שחיים בה ואומר אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה. הוא מרגיע אותם שאין להם יותר ממה לפחד, כי מכת הארבה לא תחזור. במקום העצב, ה' מבקש מהם גִּילִי וּשְׂמָחִי. למה להשתמש בשתי מילים שונות של שמחה? המילה גִּילִי מתארת התפרצות של שמחה פתאומית, כמו ההרגשה כשמגלים הפתעה נפלאה ולא צפויה, למשל כשהעצים מתחילים להשתקם ולצמוח שוב באורח פלא. לעומת זאת, המילה וּשְׂמָחִי מתארת שמחה רגועה וקבועה שנשארת בלב לאורך זמן. כל הטוב הזה קורה כִּי־הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת. בדיוק כפי שהמכה שהייתה קודם לכן הייתה גדולה, כך עכשיו ה' עושה עבור העם נס עצום וטובה גדולה, הרבה מעל למה שקורה בדרך הטבע.
יואל, פרק ב׳, פסוק כ״א
אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהֹוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.