תמונת מצב של שפע חקלאי עצום עולה מן הכתובים, שפע אשר נובע מברכת ה׳ ומתרחש למעלה מדרך הטבע [מלבי"ם]. בתחילת הדברים מובטח כי הַגֳּרָנוֹת, המקומות שבהם אוצרים את היבול, יתמלאו בבָּר, כלומר בתבואה רבה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
בהמשך מתואר השפע שיוענק ליבול הנוזלי. היין והשמן יזרמו בשפע אל הַיְקָבִים, שהם הבורות הנמצאים לפני הגת שאליהם יורד הנוזל [רש"י, מצודת ציון]. הפועל המרכזי המתאר זרימה זו הוא וְהֵשִׁיקוּ, ולגבי משמעותו קיימות שלוש גישות בקרב הפרשנים:
הגישה הראשונה מפרשת את המילה מלשון רעש והשמעת קול. לפי פירוש זה, בשל הכמות העצומה של היין והשמן שיתרבו, תישמע המולה וקול חזק של קילוח הנוזלים היורדים ונשפכים בחוזקה אל תוך היקב [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון].
לעומת זאת, הגישה השנייה מסבירה כי המילה מבטאת הצפה. היקבים יהיו כה מלאים, עד שהיין והשמן יצופו ויעלו על גדותיהם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. פירוש זה נשען גם על לשון חז"ל, שבה המונח "השקה" מתאר השקעת מים בתוך מקווה טהרה עד שהמים נושקים, מתחברים וצפים אלו על אלו [רד"ק].
גישה שלישית קושרת את המילה לשורש ש.ק.ה, ומפרשת כי היקבים פשוט יתמלאו במשקה רב [מלבי"ם].