אימת הצבא העצום מטילה פחד משתק על כל סביבותיו, עד כדי תגובה פיזית הניכרת על פני האנשים. התיאור משתמש בלשון מליצית ובהפלגה כדי להמחיש את עוצמת החרדה שאוחזת בבריות לנוכח האיום שניצב מולן.
המילים מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים מבטאות חיל וחלחלה [מצודת ציון]. האומות הרבות כה מבועתות, עד שאינן מעזות כלל לאזור אומץ ולצאת למלחמה נגד הכוח העצום [אבן עזרא, מלבי"ם, אברבנאל].
הביטוי כׇּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר מתאר את השינוי הניכר בפניהם של האנשים מרוב פחד, ונחלקו המפרשים בהבנת המילה פָארוּר:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה מבטאת שחרות וקדרות. לפי פירוש זה, האות אל"ף במילה היא תוספת בלבד שאינה נקראת, והכוונה היא לקדרה של בישול. כלומר, מרוב אימה פניהם של האנשים קדרו והשחירו כמו שוליה של קדרה חרוכה.
לעומת זאת, פרשנים אחרים קושרים את המילה לשורש פ.א.ר. לפי גישה זו, הפחד והיגון העמוק גורמים לפאר, להדר ולחיוניות של הפנים להיאסף ולהיעלם, בדומה לכוכבים שאוספים ומעלימים את אורם [אבן עזרא, מלבי"ם]. אובדן החיוניות הזה בא לידי ביטוי גם באופן פיזי, כאשר הפנים מתכווצות, מתקמטות, ונראות כאילו הן מתפוררות [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
הבדלי הפירושים נוגעים גם לשימוש במילה קִבְּצוּ. יש שהעירו כי פועל של קיבוץ מתייחס בדרך כלל לאיסוף של דברים מפוזרים, ולכן קשה להסביר באמצעותו "איסוף" של אור או הדר, מה שמחזק את פירוש השחרות של הקדרה [רד"ק]. מנגד, יש המסבירים שהפועל מתאר במדויק את אותה פעולה של התכווצות וקימוט של הפנים החרדות [מלבי"ם].