יואל, פרק ב׳, פסוק כ״ב

Joel 2:22Sefaria

אַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָתְנ֥וּ חֵילָֽם׃

תארו לעצמכם שדה שהיה יבש ועצוב, ופתאום אחרי תקופה קשה הוא הופך לירוק ושמח. אחרי הבצורת ומכת הארבה שפגעו בארץ, מגיעה נחמה גדולה והמצב מתהפך לגמרי לטובה. קודם לכן החיות סבלו מרעב וזעקו אל ה', אבל עכשיו נאמר להן אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי. החיות כבר לא צריכות לפחד מחוסר במזון, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר. כלומר, מקומות המרעה יתכסו שוב בעשב ובדשא. במקום האש והיובש שהיו שם קודם, אפיקי המים מתמלאים מחדש. לא רק הדשא צומח, אלא גם עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ. העצים מגדלים שוב פירות. הרי עץ צריך הרבה יותר מים מאשר דשא, ולכן אם העצים מצליחים להוציא פירות, זה סימן בטוח שיש שפע גדול של מים ושהדשא יצמח בשפע. הברכה מסתיימת בהבטחה כי תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם, עצי התאנה והגפנים נותנים את כל הכוח שלהם ומניבים פירות נהדרים. זהו פלא של ממש, שמתקן לחלוטין את המצב הקודם שבו כל העצים התייבשו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.