בעת צרה מתקיימת אסיפת צום ותשובה לאומית שבה איש אינו פטור מהשתתפות בצער הציבור. הציבור נקרא לפעול: אִסְפוּ את העָם אל בית ה' וקַדְּשׁוּ את הקָהָל לקראת הצום, וכן קִבְצוּ את הזְקֵנִים המפוזרים ברחבי העיר כדי שיתפללו בעד כולם. האסיפה מקיפה גם עוֹלָלִים, שהם פעוטות וילדים קטנים, וכן יֹנְקֵי שָׁדָיִם שמונעים מהם לינוק כדי שבכיים מרעב ישבור את לב המבוגרים ויעורר את רחמי ה'. הדרישה להשתתפות מבטלת אפילו שמחת נישואין, ולכן יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וכַלָּה תעזוב את חֻפָּתָהּ, בין אם מדובר בחדר ההתייחדות הנסתר ובין אם בתכשיטים המכסים אותה, כדי להצטרף לתחנוני העם.
יואל, פרק ב׳, פסוק ט״ז
אִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֤וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵחֻפָּתָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.