קול תרועת אזהרה מהדהד בירושלים וקורא לעם לתשובה נוכח גזירת חורבן או מכת ארבה. הציווי תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי נועד לאסוף את התושבים בקול חרדה, או להכריז באופן כפול על עקירת העם מאדמתו. לשמע הקול יִרְגְּזוּ, כלומר יפחדו ויזדעזעו, כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שכן יוֹם ה' כה ודאי ובלתי נמנע, עד שאף שהוא רק כִּי קָרוֹב, הוא נחשב כִּי־בָא וכאילו כבר התרחש בפועל. עם זאת, עצם הקריאה לשופר מלמדת כי גם כשהפורענות בפתח, לעולם לא מאוחר לשוב אל ה' ולעורר רחמים.
יואל, פרק ב׳, פסוק א׳
תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּי־בָ֥א יוֹם־יְהֹוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.