תארו לעצמכם שאתם נמצאים על ספינה שמתנדנדת בחוזקה מצד לצד והגלים רק הולכים וגובהים. המלחים באוניה מבינים שאין להם זמן לבזבז, כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר. הסערה לא מראה שום סימן שהיא הולכת להירגע, אלא רק מתחזקת מרגע לרגע. המלחים הנואשים מחפשים פתרון מיידי כדי שהים וְיִשְׁתֹּק, כלומר יירגע ויפסיק להרעיש עם הגלים הענקיים שלו.
הם כבר יודעים שיונה הוא האשם בסערה כי הוא ברח מפני ה', אז למה הם פשוט לא זורקים אותו למים? המלחים פונים אליו ושואלים מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ, כי למרות שהם יודעים שיונה אשם, הם חוששים מאוד לעשות מעשה רע ולפגוע באדם בידיים שלהם. לכן, הם מבקשים מיונה שיחליט בעצמו על הפתרון ויגיד להם מה צריך לעשות עכשיו, כדי שהם לא יצטרכו לעשות זאת מיוזמתם.