יונה, פרק א׳, פסוק י״ד

Jonah 1:14Sefaria

וַיִּקְרְא֨וּ אֶל־יְהֹוָ֜ה וַיֹּאמְר֗וּ אָנָּ֤ה יְהֹוָה֙ אַל־נָ֣א נֹאבְדָ֗ה בְּנֶ֙פֶשׁ֙ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה וְאַל־תִּתֵּ֥ן עָלֵ֖ינוּ דָּ֣ם נָקִ֑יא כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר חָפַ֖צְתָּ עָשִֽׂיתָ׃

לאחר שכשלו ניסיונותיהם להגיע ליבשה, המלחים מגיעים לאמונה בה' ופונים אליו בלשון תחינה ובקשה, אָנָּה. הם מצויים במלכוד כפול ומתחננים אַל־נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה, כלומר שלא ימותו בגלל חטאו של יונה אם ישאירו אותו באונייה, אך גם שלא ייענשו ויאבדו מן העולם על מעשה ההטבעה אם ישליכו אותו. לכן הם מוסיפים וְאַל־תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא, ומבקשים שה' לא יטיל עליהם אשמה של שפיכות דמים כאילו הרגו אדם הנקי מפשע. כדי לפתור דילמה זו הם מכריזים כִּי־אַתָּה יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ, מתוך הבנה שה' הוא שהקים את הסערה ודחק אותם למצב שבו הם מוכרחים לפעול כך. מכיוון שזוהי גזירתו הישירה, הם מבקשים שהמעשה ייוחס לרצונו של ה' ולא אליהם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.