לאחר שכל מאמצי ההצלה כשלו, המלחים הבינו שעליהם להשליך את יונה למים. התיאור הכפול וַיִּשְׂאוּ אֶת־יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ מלמד שהדבר לא נעשה בפזיזות, אלא לאחר שערכו ניסוי שבו הורידו רק חלק מגופו למים וראו כיצד הסערה שוככת ומתחדשת. רק משנוכחו לדעת מעל לכל ספק שיונה הוא אכן הגורם לסערה, השליכו אותו במלואו אֶל־הַיָּם. מיד עם הטלתו וַיַּעֲמֹד הַיָּם, כלומר המים השתתקו ונחו מקצף הגלים. הים נרגע מִזַּעְפּוֹ, מונח המדמה את הגלים הרועשים לאדם זועם שכעסו חלף, וכך יכלו המלחים להמשיך בדרכם בבטחה.
יונה, פרק א׳, פסוק ט״ו
וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.