ה' שולח את יונה למסע חריג אל נִֽינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, בירת מלכות אשור, כדי להוכיח את תושביה. הציווי וּקְרָא עָלֶיהָ דורש מיונה להשמיע דברי מוסר ואזהרה כלליים כדי לעוררם לתשובה בטרם תבוא עליהם פורענות. ההתערבות האלוהית הישירה באומה זרה נובעת מכך שכִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי, שכן מעשי החמס שלהם הצטברו והשחיתו את החברה עד שדרשו ענישה. עם זאת, מטרתה הנסתרת של השליחות היא להחזיר את אשור למוטב כדי שישמשו כמכשיר ענישה לישראל, תוך הצבת מראה מאשימה מול עורפם הקשה של הישראלים. מכיוון שהציווי היה כללי ולא נמסר גזר דין מפורש, יונה בחר לברוח כדי להגן על כבוד עמו, מתוך הבנה שאינו עובר על איסור חמור של כבישת נבואה.
יונה, פרק א׳, פסוק ב׳
ק֠וּם לֵ֧ךְ אֶל־נִֽינְוֵ֛ה הָעִ֥יר הַגְּדוֹלָ֖ה וּקְרָ֣א עָלֶ֑יהָ כִּֽי־עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.