יונה, פרק א׳, פסוק ב׳

חשבתם פעם כמה קשה זה ללכת לעזור לאנשים מארץ אחרת, במיוחד אם הם מתנהגים בצורה ממש לא טובה? ה' נותן ליונה הנביא משימה מאוד מפתיעה. הוא שולח אותו אל נִֽינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, שהייתה עיר הבירה של אימפריה זרה ורחוקה בשם אשור. בדרך כלל ה' שולח נביאים רק לעם ישראל, אבל אנשי נינוה התחילו לעשות מעשים רעים מאוד אחד לשני, כמו לקחת דברים שלא שלהם ולהרוס את החברה שבה הם חיים. ה' מסביר ליונה למה הוא שולח אותו דווקא לשם ואומר כִּֽי עָלְתָ֥ה רָעָתָ֖ם לְפָנָֽי. המעשים הרעים של אנשי העיר נאספו והצטברו לערימה כל כך גדולה, עד שהיא ממש הגיעה עד לשמיים. לכן, ה' מצווה על יונה וּקְרָא עָלֶיהָ. יונה צריך ללכת אל אנשי נינוה ולהזהיר אותם שהם חייבים להפסיק עם המעשים הרעים ולתקן את ההתנהגות שלהם. אבל למה יונה לא רצה ללכת? יונה הבין שאם אנשי נינוה יקשיבו לו וישפרו את ההתנהגות שלהם כל כך מהר, זה עלול לגרום לעם ישראל להיראות לא טוב. הרי עם ישראל הרבה פעמים התעקש ולא הקשיב לנביאים שלו. יונה כל כך אהב את עם ישראל, שהוא לא רצה לעשות משהו שיגרום להם להתבייש או להיראות רע מול עמים אחרים, ולכן הוא בחר לא לצאת למשימה.