ה' קוטע את בריחתו של יונה בהתערבות מכוונת, כאשר הוא הֵטִיל, כלומר השליך והסיע, רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־הַיָּם. רוח זו לא נבעה מתנאים טבעיים, אלא פרצה מהיבשה ודחפה את הספינה ללב ים, או שעלתה מהתהומות והקיפה רק את ספינתו של יונה. התנגשות הרוח הקלה שניסתה לעלות מול מי הים הכבדים יצרה את הרעשת הגלים, וכך וַיְהִי סַעַר־גָּדוֹל בַּיָּם. הכתוב מתאר בהאנשה כי וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, אך הכוונה היא למלחים שחששו מהתרסקות התורן והמפרשים בלב ים, או שאף תכננו להטות את הספינה אל סלעי החוף כדי שתתרסק שם ויינצלו מטביעה.
יונה, פרק א׳, פסוק ד׳
וַֽיהֹוָ֗ה הֵטִ֤יל רֽוּחַ־גְּדוֹלָה֙ אֶל־הַיָּ֔ם וַיְהִ֥י סַֽעַר־גָּד֖וֹל בַּיָּ֑ם וְהָ֣אֳנִיָּ֔ה חִשְּׁבָ֖ה לְהִשָּׁבֵֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.