חשבתם פעם כמה כוח יש לילדים לשמור על השם הטוב של ההורים שלהם? הסיפור שלנו מספר על אדם בשם צלפחד, שהיה שייך למשפחת שבט מנשה. צלפחד מת כשהעם היה במדבר. לפני מותו הוא חילל שבת, אבל הוא עשה זאת מתוך כוונה טהורה לגמרי. הוא רצה להוכיח לעם ישראל שהם עדיין צריכים לקיים את המצוות של ה׳, אפילו שהם נמצאים במדבר.
לצלפחד לא היו בנים, אלא רק חמש בנות: מחלה, נועה, חגלה, מלכה ותרצה. הבנות שלו היו נשים חכמות מאוד. כשהן הבינו שצריך להגן על השם של אבא שלהן, הן עמדו באומץ והסבירו את הכוונה הטובה והטהורה שלו. הן הוכיחו שהוא היה צדיק ושמגיע לו שכר טוב בעולם הבא. במעשה החכם הזה, הן גרמו לו נחת וגאווה גדולה, ופעלו בדיוק כמו שבנים היו עושים עבור אבא שלהם, ואפילו יותר מכך!
לפעמים התורה כותבת דברים בקיצור, אבל כאן היא בוחרת להאריך. התורה כותבת לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת כדי לרמז לנו שהבנות האלה היו כל כך מיוחדות, שעבור צלפחד הן היו עדיפות וטובות יותר מאשר בנים. מיד אחר כך התורה מוסיפה את המילים שְׁמוֹת בְּנֹתָיו כדי לחבר אותן לאבא שלהן בגאווה גדולה, ולהדגיש את הזכות העצומה שלהן בזכות החוכמה והמעשים הטובים שעשו למענו.