ויקרא, פרק י״ח, פסוק כ׳

ניאוף הוא פגיעה חמורה ביסודות המוסר, הקדושה והאמון הבין־אישי. התורה אוסרת קיום יחסי אישות עם אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ, קטגוריה הכוללת כל אישה נשואה, ונוקטת בלשון הישירה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ כדי להדגיש את העוול המוסרי המובהק שבמעשה עצמו. ההדגשה כי המעשה הוא לְזָרַע מבהירה שהעונש חל על כל משגל הראוי להזרעה, אוסרת את המעשה גם אם נעשה ממניעים נעלים של פריה ורבייה ולא מתוך תאווה, ומזהירה מפני המציאות ההרסנית של ספק בזהות האב. חטא זה מוביל למצב של לְטָמְאָה בָהּ, שאינו טומאה רגילה אלא השחתה רוחנית בלתי הפיכה של הגוף והנפש, אשר אף אוסרת את האישה על בעלה אם המעשה נעשה מרצונה.