ויקרא, פרק י״ח, פסוק ח׳

התורה אוסרת על הבן לקיים יחסים עם אמו החורגת, ומזהירה עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. איסור זה חל על כל אישה הנמצאת במסגרת נישואין חוקית עם האב, החל משלב האירוסין, והוא נותר בתוקף נצחי גם לאחר מותו של האב. מכיוון שמערכת הנישואין מחברת את בני הזוג לבשר אחד, האישה נאסרת על הבן אך ורק מכוח זיקתה לאביו, אף ללא קשר דם ביניהם. הנימוק לאיסור מודגש במילים עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא, שכן המילה עֶרְוַת משמעותה קלון ובושה, והדבר מלמד שפגיעה באשת האב היא פגיעה ישירה בכבודו ובמהותו של האב, ואף עלולה לעורר חשד ציבורי כלפי מוסריותו.