ויקרא, פרק י״ח, פסוק י״ב

חל איסור מקיף על קיום יחסי אישות עם דודה, והציווי עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה חל בין אם היא אחותו המלאה או החלקית של האב, ובין אם נולדה מנישואין או מחוצה להם. נימוק האיסור הוא שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא, כלומר היא בשרו וקרובת משפחתו של האב. מכיוון שהאב והבן נחשבים כגוף אחד, הדודה הופכת לשאר בשרו של הבן מכוח אביו, והפסוק מקפיד להשתמש במונח שְׁאֵר כדי להבחינה מאשת האב שנקראת "ערוות אביך" בהיותה בשר אחד ממש עם הבעל. התורה החמירה ואסרה על אחיין לשאת את דודתו, אך לא על דוד לשאת את אחייניתו, משום שאישה נוטה לקרב אליה את בן אחיה במהלך גידולו, וקרבה תדירה זו עלולה להוביל לזימה שיש למונעה מראש.