ארץ ישראל הנתונה להשגחת ה' מתוארת כישות חיה ורגישה שאינה מסוגלת לשאת בתוכה טומאה. התורה מזהירה את העם וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, כלומר מבהירה שהארץ תפלוט ותנקה את עצמה מכם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ בעבירות חמורות. גירוש זה מושווה לעונשם של כלל עמי כנען, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי שהיה שם קודם, בפעולה מתמשכת של הרחקת החוטאים. עם זאת, מכיוון שישראל מחויבים לרף מוסרי גבוה יותר, הארץ תקיא אותם מיד ולא תאריך את ימיהם כפי שעשתה לאומות העולם. בנוסף, בניגוד לגויים שנענשו בעזיבת הארץ בלבד, חטאים של עם ישראל יובילו גם לעונש רוחני של כרת.
ויקרא, פרק י״ח, פסוק כ״ח
פרשת אחרי מות
וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.