ויקרא, פרק י״ח, פסוק ו׳

איסור יסודי מוטל על קיום יחסי אישות עם קרובי משפחה, תוך הדגשה כי כל אדם באשר הוא, אִישׁ אִישׁ, מחויב לנהוג בכבוד אנושי ולהימנע ממעשים מגונים. האיסור חל על קירבה אל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ, קרוביו של האדם הנחשבים לשארית גופו, והאזהרה לֹא תִקְרְבוּ פונה לגברים ולנשים כאחד כדי להשוות את אחריותם לעבירה. הציווי שלא לְגַלּוֹת עֶרְוָה, שמשמעותו חשיפת האיברים המוצנעים, אוסר את מעשה האישות עצמו ויש הסבורים שהוא אוסר אף כל קירבה גופנית של חיבה. הרחקת קרובי המשפחה נועדה למנוע פריצות הנובעת מזמינותם התמידית, לשמור על המבנה ההיררכי במשפחה, לעודד חיבור לאומי בין משפחות שונות ולהבטיח צאצאים בריאים. ההצהרה אֲנִי ה' החותמת את האזהרה מבהירה כי מדובר בחוקים אלוקיים, וטומנת בחובה הבטחה לשכר עבור מי שכובש את יצרו ונמנע מהחטא.