בהמשך לאיסורי העריות המשחיתים את הגוף, התורה אוסרת השחתה רוחנית של מסירת מִזַּרְעֲךָ, כלומר הקדשת חלק מהילדים או הנכדים לפולחן אלילי. שלבי העבודה כללו תחילה את מסירת הילד לידי הכומרים, כפי שמוזהר לֹא תִתֵּן, ולאחר מכן חל איסור על האב לְהַעֲבִיר את בנו באש לַמֹּלֶךְ, בין אם מדובר בטקס שבו הילד קופץ מעל הלהבות ונותר בחיים, ובין אם מדובר בהעלאתו כקורבן של ממש לאליל או לכוח גורל עיוור. פולחן אכזרי זה מוזהר בצו וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, שכן הוא יוצר השוואה מעוותת בין ה' לאלילים וסותר לחלוטין את מהותו של אֲנִי ה', אל הרחמים שאינו חפץ בקורבנות אדם.
ויקרא, פרק י״ח, פסוק כ״א
פרשת אחרי מות
וּמִֽזַּרְעֲךָ֥ לֹא־תִתֵּ֖ן לְהַעֲבִ֣יר לַמֹּ֑לֶךְ וְלֹ֧א תְחַלֵּ֛ל אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.