האיסור לֹא תְגַלֵּה את עֶרְוַת כַּלָּתְךָ נובע מכך שהיא נחשבת לשאר בשרו של האב, שכן היא משלימה ומשכללת את המשפחה שמקים הבן. התורה מנמקת ומגדירה את האיסור במילים אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא, כדי להבהיר שההרחקה חלה אך ורק כאשר מתקיימים נישואין חוקיים ותקפים, ולא במקרים של אונס, פיתוי או קשר שאינו מוכר הלכתית. הכפילות בפסוק, החוזר ומדגיש לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ, באה ללמד שהאיסור נשאר בתוקפו לעולם, גם לאחר מות הבן. למרות חומרת ההלכה, סיפורו של יהודה ששכב בשוגג עם תמר כלתו ממחיש את המתח הקיים לעיתים בתנ"ך בין העקרונות ההלכתיים הנוקשים לבין מציאות החיים המורכבת, שכן ממעשה זה צמחה לבסוף שושלת בית דוד.
ויקרא, פרק י״ח, פסוק ט״ו
פרשת אחרי מות
עֶרְוַ֥ת כַּלָּֽתְךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֵ֤שֶׁת בִּנְךָ֙ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.