איסור גילוי עריות עם אחות מציב גבול מוחלט וגורף, שאינו מותיר פתח לשום חריג משפחתי או חברתי. קשר הדם בין אחים יוצר איסור חמור שריר וקיים, ללא תלות בסטטוס הנישואין של ההורים או בנסיבות שבהן הגיעה האחות לעולם.
האזהרה על עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ חלה בין אם היא אחות מלאה, ובין אם היא חצי אחות – בַת אָבִיךָ בלבד או בַת אִמֶּךָ בלבד [ביאור יש"ר, רד"צ הופמן, שטיינזלץ]. יתרה מכך, המילים בַת אָבִיךָ כוללות בתוכן גם בת שנולדה כתוצאה מאונס או פיתוי, ולא רק מנישואין [רש"י, מזרחי, גור אריה].
הפרשנים מציגים מספר גישות מרכזיות להבנת הביטוי מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ, כאשר משמעות המילה מוֹלֶדֶת היא לידה או צאצא [רש"ר הירש, ביאור יש"ר]:
הגישה המרכזית על דרך הפשט מתמקדת במסגרת הנישואין של ההורים. לפי גישה זו, מוֹלֶדֶת בַּיִת היא אחות שנולדה מתוך נישואין כשרים, כאשר האב הכניס את האשה לביתו כדת וכדין. לעומת זאת, מוֹלֶדֶת חוּץ היא אחות שנולדה מחוץ למסגרת הנישואין, כתוצאה מזנות, אונס או פיתוי [רמב"ן, רלב"ג, בכור שור, שטיינזלץ]. התורה בחרה לפרט את שני המקרים כדי לשלול מחשבה מוטעית ולפיה ילדים שנולדו מחוץ לנישואין נחשבים כ"הפקר", ושאין להתחשב בקרבת משפחה הנובעת מזנות. הכתוב מדגיש כי חובת כבוד האחווה ואיסור הערוה חלים עליהן באופן שווה [רמב"ן, ביאור יש"ר].
גישה שניה, המבוססת על דברי חז"ל, בוחנת את תוקף הנישואין והכשרות ההלכתית של הקשר בין ההורים. מוֹלֶדֶת בַּיִת מתייחסת לאחות שנולדה מקשר מותר (שבו אומרים לאב "קיים את אמה"). מנגד, מוֹלֶדֶת חוּץ מתייחסת לאחות שנולדה מקשר אסור שבו ההורים נדרשים להיפרד (שאומרים לאב "הוצא את אמה"). קבוצה זו כוללת אחיות שנולדו מאיסורי לאו (כמו ממזרת או נתינה) או מאיסורי כרת חמורים. חרף העובדה שנישואי ההורים אינם תקפים או שהם בלתי חוקיים, הבת הנולדת מקשר זה עדיין נחשבת אחות ואסורה לחלוטין [רש"י, מזרחי, גור אריה, חומש קה"ת].
גישה שלישית מחלקת בין השייכות לאב לשייכות לאם. מכיוון שהאב נחשב לעיקרו של הבית, מוֹלֶדֶת בַּיִת היא אחות מצד האב (אפילו מאשה אחרת או מאונס). לעומתה, מוֹלֶדֶת חוּץ היא אחות מצד האם מאיש אחר, שכן דרכה של אשה לעזוב את בית בעלה הראשון לאחר מותו ולהינשא לאחר מחוץ לבית [נתינה לגר, חזקוני, שד"ל]. גישה נוספת מתמקדת במקום הגידול הפיזי: מוֹלֶדֶת בַּיִת היא אחות שגדלה יחד עם האח באותו הבית, בעוד שמוֹלֶדֶת חוּץ גדלה במקום אחר [העמק דבר].
למרות ההרחבה הגדולה של האיסור, רוב הפרשנים מדגישים כי על פי הקבלה ותורה שבעל פה, ישנם יוצאי דופן. אחות שנולדה מן השפחה או מנוכרית אינה נכללת באיסור זה, משום שהילד הולך אחר האם ואין קידושין תופסים בהן [רמב"ן, מזרחי, שפתי חכמים]. כמו כן, אחות חורגת (בת של אשת האב מנישואים קודמים, ללא קשר דם) מותרת לחלוטין, גם אם היא גדלה עמו באותו הבית ונקראת בלשון העם "אחות" [העמק דבר].
בסופו של דבר, התורה חותמת במילים לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן, כדי להדגיש שהאיסור חל על ערוותה של כל אחת ואחת מהאחיות שהוזכרו, ללא יוצא מן הכלל [ביאור יש"ר].