איסור גילוי עריות עם דודה מצד האם נובע מקרבת הדם ההדוקה שבינה לבין אם האדם. הפרשנים מסכימים כי האיסור על אֲחוֹת אִמְּךָ חל על כל דודה שהיא קרובת דם, בין אם היא אחות אמו מאותו האב ובין אם היא אחותה מאותה האם [ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ].
בסוף הפסוק מופיע הנימוק לאיסור: כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא. הפרשנים עומדים על כך שהתורה בחרה להוסיף כאן את המילה כִּי, זאת בניגוד לפסוק הקודם העוסק באיסור אחות האב, שם נכתב רק "שאר אביך הוא" ללא מילת נימוק מקדימה, אף על פי שגם שם מדובר בסיבה לאיסור. ההסבר להבדל זה נעוץ במידת הוודאות של הקרבה המשפחתית; בעוד שקרבה מצד האב נשענת על חזקה, קרבה מצד האם (בנקבות) היא עובדה ביולוגית ודאית לחלוטין. לכן, התורה משתמשת במילה כִּי, המבטאת לשון של ודאות מוחלטת, כדי להדגיש את הקשר הברור והמוכח שבין האם לאחותה [שפתי כהן, ברכת אשר על התורה].