איסור גילוי עריות עם אחות מציג אתגר פרשני, שכן פסוק קודם בפרשה כבר אסר במפורש יחסים עם אחות, בין אם היא בת האב ובין אם היא בת האם. הכפילות בפסוק זה נועדה לדייק את גבולות האיסור ולהבחין בין סוגים שונים של קרבה משפחתית, מעמד משפטי וקשרי נישואין.
חלק מן הפרשנים מבארים כי בעוד שהפסוק הקודם עסק באחות שנולדה מחוץ למסגרת הנישואין, כגון מאנוסה או מפותה של האב, פסוק זה בא להוסיף ולהזהיר על אחות שנולדה מתוך נישואין חוקיים [רלב"ג, אבן עזרא, חזקוני, רד"צ הופמן]. גישה אחרת, הנשענת על התלמוד, מסבירה כי הכפילות נועדה ללמד שמי שבא על אחותו שהיא גם בת אשת אביו, עובר על שני לאוין נפרדים ומתחייב בעונש כפול [תורה תמימה].
התורה מדגישה את המילים אֵשֶׁת אָבִיךָ כדי ללמד שהאיסור חל דווקא על אישה שראויה לקידושין עם האב. מכאן לומדים הפרשנים שהפסוק מוציא מכלל זה אחות שנולדה לאב משפחה או מנוכרית. מכיוון שקידושין אינם תופסים בהן, והוולד הולך תמיד אחר האם, אותה אחות אינה נחשבת מבחינה הלכתית לבת האב או לאחותו של הבן, ועל כן אינו חייב עליה משום איסור אחות [רש"י, ביאור יש"ר, חומש קה"ת, בכור שור, ברכת אשר, רד"צ הופמן].
מנגד, המילים מוֹלֶדֶת אָבִיךָ באות להתיר במפורש אחות חורגת. אם האב נשא אישה ויש לה כבר בת מאיש אחר, אותה בת מותרת לבן לחלוטין, שכן היא אינה תולדה של האב ואין ביניהם שום קרבת דם [תורה תמימה, ביאור יש"ר, ביאור שטיינזלץ, רד"צ הופמן]. בהקשר זה, הפרשנים דוחים את דעתם של הקראים שניסו לפרש את המילה מוֹלֶדֶת מלשון גידול וחינוך באותו הבית במטרה לאסור גם אחות חורגת, פירוש שאינו תואם את ההלכה הפסוקה [אבן עזרא, רד"צ הופמן].
לבסוף, התוספת אֲחוֹתְךָ הִוא נראית לכאורה מיותרת, אך היא נושאת משמעות כפולה. מבחינה משפטית, היא מלמדת את הכלל שלפיו "אין מזהירין מן הדין". כלומר, התורה אינה מסתמכת על הסקות הגיוניות ואינה עורכת קל וחומר כדי להזהיר ולהעניש, אלא כותבת את האיסור במפורש, גם אם ברור מאליו שאחות מלאה מאב ומאם חמורה יותר מאחות חלקית [תורה תמימה, חזקוני]. מבחינה היסטורית, ייתכן שקודם מתן תורה נהגו החברות לאסור רק אחות מצד האם, בעוד אחות מצד האב נחשבה מותרת. לכן, התורה מדגישה אֲחוֹתְךָ הִוא כדי לחדש ולקבוע נחרצות שגם אחות מן האב בלבד נחשבת אחות לכל דבר, והנישואין עמה אסורים בהחלט [רד"צ הופמן].