ויקרא, פרק י״ח, פסוק כ״ט

לאחר האזהרה לאומה כולה, הדין עובר לאדם הפרטי החוטא בסתר ונענש בידי שמים על כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מתוך הַתּוֹעֵבֹת, כלומר גם על חטא יחיד של תעייה ליחסים אסורים. עונשו הוא וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת, עונש רוחני לאחר המוות שבו הנשמה אינה מושמדת כליל, אלא נגדעת משורשה הרוחני ומאבדת את חלקה בעולם הבא. לשון הרבים מדגישה שהאחריות חלה בשווה על גברים ונשים, והמילה הָעֹשֹׂת מבהירה שהעונש ניתן אך ורק על מעשה הביאה עצמו ולא על קרבה גופנית בלבד. גזירת ההיכרתות מִקֶּרֶב עַמָּם טומנת בחובה הבטחה, שכן היא מלמדת בעקיפין כי שאר נפשות העם שלא חטאו ימשיכו להתקיים לנצח.