ויקרא, פרק כ״א, פסוק ד׳

הכהן הוא מנהיג ואדם נכבד, ולכן לֹא יִטַּמָּא בַּעַל למתים שאינם קרוביו, ואפילו לא לכהן גדול שמת, כדי שלא יזלזל במעלתו וירד ממדרגת קדושתו, כמשמעות המילה לְהֵחַלּוֹ. לחלופין, המילה בַּעַל מתפרשת כבעל אישה, ומלמדת שהכהן רשאי להיטמא לאשתו הכשרה, אך אסור לו להיטמא לאישה שפסולה לו לכהונה משום שהדבר מחלל אותו. אזהרה זו חלה כשהכהן טהור, והיא מוגבלת למצב שבו המת נמצא בְּעַמָּיו, כלומר כשיש קוברים אחרים שיכולים לטפל בו ובתנאי שהקרוב המת שמר על דרכי התורה והמצוות. עם זאת, כאשר מדובר במת מצווה שאין מי שיקבור אותו, הכהן רשאי ואף מחויב להיטמא לו.