ויקרא, פרק כ״א, פסוק ו׳

הכהנים נדרשים לרף רוחני ומוסרי גבוה של פרישות והבדלה, וההוראה קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם אף מחייבת את בית הדין לכפות עליהם קדושה זו אם יסרבו לה. מאחר שהם נושאים את שם ה', עליהם להקפיד וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם על ידי התנהגות פסולה או מנהגי גויים, שכן פגיעה בשמו תשפיל את כוחה של הקדושה להשפיע על העם. רמת הקפדה זו נדרשת כִּי אֶת אִשֵּׁי ה' לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם, שכן הכהנים לבדם נבחרו לשמש כמשרתים המגישים את הקורבנות ישירות על מזבחו של המלך. לסיום מודגש וְהָיוּ קֹדֶשׁ, כדי ללמד שקדושת הכהן היא נצחית ומוטלת עליו בכל מקום, גם אם נעשה בעל מום ונפסל מעבודת המקדש.