הכהן מצווה להיטמא לקבורת ולאחותו מן האב, בתנאי שהיא הבתולה שלא נבעלה לאדם מעולם. עליה להיות עדיין הקרובה אליו וסמוכה לשולחן משפחתה המקורית, כפי שמודגש במילים אשר לא היתה לאיש, הממעטות אחות שנישאה או קיימה קשר אינטימי, כאשר לגבי אחות מאורסת שטרם עזבה את הבית קיימת מחלוקת אם היא נכללת בהיתר. הכפילות במילים לָהּ יִטַּמָּא מלמדת כי ההיטמאות לאחות זו אינה רק רשות אלא חובה מוחלטת שניתן לכפות על הכהן. עם זאת, הדיוק במילה לָהּ מציב גבולות ברורים לחובה זו: הכהן מיטמא אך ורק לאחותו שזהותה ודאית וגופה שלם, וחל עליו איסור לנצל את ההזדמנות כדי להיטמא למתים אחרים הנמצאים בסביבתה.
ויקרא, פרק כ״א, פסוק ג׳
פרשת אמור
וְלַאֲחֹת֤וֹ הַבְּתוּלָה֙ הַקְּרוֹבָ֣ה אֵלָ֔יו אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָיְתָ֖ה לְאִ֑ישׁ לָ֖הּ יִטַּמָּֽא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.