ויקרא, פרק כ״א, פסוק י״ד

מעמדו של הכהן הגדול מחייב אותו לשמור על רף טהרה מחמיר, ולכן נאסר עליו לשאת אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה אפילו אם רק אורסו בעבר, וַחֲלָלָה שנולדה מנישואין האסורים לכהונה, או זֹנָה שפגמה עצמה בעבירה. רשימה זו מסודרת מן הקל אל החמור, והמילים אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח מדגישות שדווקא נשים אלו פוסלות את זרעו מן הכהונה. לעומת זאת, מוטלת עליו מצוות עשה כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה, כדי ליצור קשר זוגי טהור ובלעדי עם אישה שאינה גיורת אלא משבטי ישראל. לבסוף, הדרישה לפיה יִקַּח אִשָּׁה מבהירה שעליו לשאת אישה בדרך רגילה בלבד, ולכן הוא אינו רשאי לקיים מצוות ייבום ולשאת את אשת אחיו שמת.