ויקרא, פרק כ״ד, פסוק י״ז

פגיעה בחיי אדם היא פגיעה בצלם אלקים, ולכן דין הרצח מופיע מיד לאחר פרשת המגדף את ה'. התורה קובעת כי איש בוגר, להוציא קטן, כי יכה אדם אחר מכה קטלנית, יישא באחריות למעשיו. הביטוי כל נפש אדם מדגיש שחיי כולם שווים ומוגנים, בין אם מדובר בגבר, אישה, תינוק או עבד, אך מחריג עובר או אדם שאינו בר קיימא. במקרה של מספר מכות מאנשים שונים, נחלקו החכמים אם החיוב דורש נטילת נפש שלמה על ידי אדם אחד או שמא גם המכה האחרון שקירב את המוות חייב. על הרוצח נגזר העונש מות יומת, המבוצע בסייף על ידי בית הדין.