וידבר ה' אל משה לאמר מהווה נקודת מעבר ופתיחה לנושא חדש. לאחר סיום סדרת ההלכות שעסקה בקרבנות החטאת (שהחלה בפרק ד'), פותח הכתוב בדיבור חדש המציג קטגוריה שונה של קרבנות: קרבנות האשם.
דיבור זה משמש כהקדמה לשלושה סוגים של קרבנות אשם המפורטים בהמשך: אשם מעילה, אשם תלוי ואשם גזלה (כאשר אשם גזלה יזכה בהמשך להקדמה ולדיבור נפרד משלו). אף על פי שהנסיבות המביאות אדם להקריב כל אחד משלושת הקרבנות הללו שונות לחלוטין זו מזו, הקרבן המוקרב בפועל זהה לחלוטין בכולם. עובדה זו מעידה על קשר פנימי ומהותי עמוק הקיים בין שלושת סוגי האשמות, קשר שניתן לעמוד עליו רק מתוך התבוננות והעמקה בפרטי ההלכות של קרבנות אלו.