משבר חמור פקד את בית המקדש כאשר נחמיה גילה, ועל כך הוא אומר וָאֵדְעָה, כי המְנָיוֹת, שהן המנות והמעשרות שה' ציווה לתת ללויים, חדלו להגיע. מכיוון שכל מנה בנפרד או שעצם מצוות הנתינה לֹא נִתָּנָה וקוימה, נותרו המשרתים ללא פרנסה. עקב כך נאלצו הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, שתפקידם היה שירת הקודש וסגירת שערי המקדש, לנטוש את עבודתם. כדי לשרוד וַיִּבְרְחוּ אִישׁ־לְשָׂדֵהוּ, בין אם במטרה לעבד את שדותיהם ולהתקיים מיבולם, ובין אם כדי להסתובב בין החלקות ולתבוע את מתנותיהם ישירות מהעם.
נחמיה, פרק י״ג, פסוק י׳
וָאֵ֣דְעָ֔ה כִּֽי־מְנָי֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לֹ֣א נִתָּ֑נָה וַיִּבְרְח֧וּ אִישׁ־לְשָׂדֵ֛הוּ הַלְוִיִּ֥ם וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים עֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.