נחמיה, פרק י״ג, פסוק כ״ד

תוצאתם הישירה של נישואי התערובת ניכרה באובדן השפה והזהות בקרב הדור הצעיר, כאשר וּבְנֵיהֶם הושפעו עמוקות משפת אימותיהם הנוכריות. רבים מאותם ילדים היו במצב של חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, ויש המסבירים כי לא מדובר רק בכמות הילדים אלא בדיבור מעורב שהורכב מחצי שפה יהודית וחצי שפה אשדודית. בעקבות בלילה לשונית זו הגיעו הילדים למצב שבו וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית, ואף לא ידעו לדבר שום שפה אחרת בצורה תקינה וברורה. תופעה זו לא הוגבלה רק לאשדוד אלא התרחבה וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם, שכן הילדים אימצו את שפת האומה הזרה של אימם, אך לא הצליחו לדבר גם אותה בשפה צחה עקב הערבוב התמידי.