תוצאתם הישירה של נישואי התערובת ניכרה באובדן השפה והזהות בקרב הדור הצעיר, כאשר וּבְנֵיהֶם הושפעו עמוקות משפת אימותיהם הנוכריות. רבים מאותם ילדים היו במצב של חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, ויש המסבירים כי לא מדובר רק בכמות הילדים אלא בדיבור מעורב שהורכב מחצי שפה יהודית וחצי שפה אשדודית. בעקבות בלילה לשונית זו הגיעו הילדים למצב שבו וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית, ואף לא ידעו לדבר שום שפה אחרת בצורה תקינה וברורה. תופעה זו לא הוגבלה רק לאשדוד אלא התרחבה וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם, שכן הילדים אימצו את שפת האומה הזרה של אימם, אך לא הצליחו לדבר גם אותה בשפה צחה עקב הערבוב התמידי.
נחמיה, פרק י״ג, פסוק כ״ד
וּבְנֵיהֶ֗ם חֲצִי֙ מְדַבֵּ֣ר אַשְׁדּוֹדִ֔ית וְאֵינָ֥ם מַכִּירִ֖ים לְדַבֵּ֣ר יְהוּדִ֑ית וְכִלְשׁ֖וֹן עַ֥ם וָעָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.