נחמיה, פרק י״ג, פסוק י״ח

תוכחתו מופנית אל העם החוזר על חטאי העבר. הביטוי כֹה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם מתייחס באופן ספציפי למעשה של חילול השבת. בעקבות מעשים אלו, הביא ה׳ על העם את העונש והחורבן, כאשר המילה הַזֹּאת מבהירה כי מדובר ברעה המפורסמת והידועה לכל. המשך הדברים מזהיר כי במעשיהם הנוכחיים הם מוֹסִיפִים חָרוֹן. המילה חָרוֹן משמעותה כעס, והכוונה היא שעל ידי חילול השבת הם מוסיפים כעס חדש על הכעס האלוהי שכבר ניתך על אבותיהם בעבר.