נסו לדמיין ילד שגדל בבית שבו כל הורה מגיע מעם אחר ומדבר בשפה שונה. איזו שפה הילד ילמד בסוף? באותה תקופה, גברים יהודים התחתנו עם נשים מעמים אחרים. התוצאה הייתה שוּבְנֵיהֶם, הילדים שנולדו לאותם אבות יהודים, הושפעו מאוד מהסביבה ומהשפה של האימא שלהם. המילה חֲצִי מלמדת אותנו שחלק גדול מאותם ילדים דיברו בשפת אימותיהם, כמו למשל השפה האשדודית. בגלל המצב הזה הילדים הגיעו למצב שוְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית. למרות שהיו להם אבות יהודים, הם פשוט איבדו את השפה של העם שלהם ולא ידעו לדבר בה. התופעה הזו לא קרתה רק עם אימהות מהעיר אשדוד. המילים וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם מראות שגם ילדים לאימהות מעמים אחרים לגמרי, למדו לדבר רק בשפה של העם של האימא, וכך הדור הצעיר איבד לאט לאט את השפה והזהות המיוחדת שלו.
נחמיה, פרק י״ג, פסוק כ״ד
וּבְנֵיהֶ֗ם חֲצִי֙ מְדַבֵּ֣ר אַשְׁדּוֹדִ֔ית וְאֵינָ֥ם מַכִּירִ֖ים לְדַבֵּ֣ר יְהוּדִ֑ית וְכִלְשׁ֖וֹן עַ֥ם וָעָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.