אחד מבְּנֵי יוֹיָדָע הכהן הגדול חטא בנישואים לגויה והיה חָתָן לְסַנְבַלַּט, שהיה צורר ואויב מוכר של היהודים. מכיוון שהבן סירב לגרש את אשתו הנוכרית, נחמיה סילק וגירש אותו מעל פניו ומן העיר, ועל כך הוא אומר וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי. הגירוש נבע בעיקר מחשש ביטחוני שמא סנבלט ינצל את ביקוריו אצל חתנו כדי לרגל אחר נקודות התורפה של ירושלים, ונחמיה הסתפק בסילוק בלבד משום שהאיש היה אלים וחזק ולא ניתן היה להכריחו בכוח. בעקבות מעשה זה איבד האיש את ייחוסו ונפסל מכהונה, ומנכדיו שגורשו מירושלים יצאה לימים שושלת הכהנים של השומרונים.
נחמיה, פרק י״ג, פסוק כ״ח
וּמִבְּנֵ֨י יוֹיָדָ֤ע בֶּן־אֶלְיָשִׁיב֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל חָתָ֖ן לְסַנְבַלַּ֣ט הַחֹרֹנִ֑י וָאַבְרִיחֵ֖הוּ מֵעָלָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.