נחמיה, פרק י״ג, פסוק י״ז

נחמיה מפנה תוכחה קשה אל חֹרֵי יְהוּדָה, שהם נכבדי ושרי העם, על הפגיעה הציבורית בקדושת השבת. הוא בא אליהם בטענות משום שלא מיחו בידי ההמון ולא עצרו בעדו, ולכן האחריות המלאה לחטאים אלו מוטלת על כתפיהם. עיקר האשמה היא שהם וּמְחַלְּלִים אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בכך שהם קונים סחורות מידי סוחרים צורים ביום המנוחה. חילול זה הורכב מעבירה של קנייה ומכירה, לצד עבירות של ביצוע מלאכה גמורה כדריכת ענבים בגתות ומניעת מנוחה מן הבהמות שעבדו אף הן.