נחמיה מזהיר בחומרה את הסוחרים, ואעידה בהם, ושואל אותם מדוע אתם לנים, כלומר נשארים לישון, נגד החומה מול שערי העיר. דאגתו הייתה שתושבי העיר יצאו אליהם כדי לקנות סחורה במהלך השבת. לכן הוא מאיים עליהם ואומר אם תשנו, כלומר אם תחזרו על מעשה זה פעם נוספת ותישארו לישון שם, יד אשלח בכם. איום זה בענישה מתפרש כאזהרה כללית לפגוע בהם ולייסר אותם, ואף כאיום מפורש להכותם או להורגם. האזהרה התקיפה השיגה את מטרתה, ומן העת ההיא הסוחרים נזהרו ולא באו בשבת.
נחמיה, פרק י״ג, פסוק כ״א
וָאָעִ֣ידָה בָהֶ֗ם וָאֹמְרָ֤ה אֲלֵיהֶם֙ מַדּ֜וּעַ אַתֶּ֤ם לֵנִים֙ נֶ֣גֶד הַחוֹמָ֔ה אִם־תִּשְׁנ֕וּ יָ֖ד אֶשְׁלַ֣ח בָּכֶ֑ם מִן־הָעֵ֣ת הַהִ֔יא לֹא־בָ֖אוּ בַּשַּׁבָּֽת׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.