חשבתם פעם איך הייתם מגיבים אם מישהו היה מנסה להרוס לכם את האווירה המיוחדת של יום השבת? זה בדיוק מה שקרה לנחמיה. הוא ראה סוחרים ומוכרים שהגיעו לירושלים ונשארו לישון ממש מחוץ לחומות העיר ביום המנוחה. נחמיה דאג מאוד שתושבי ירושלים יצאו החוצה כדי לקנות מהם דברים, וכך יחללו את השבת.
לכן, נחמיה מחליט לפעול בנחישות. הוא פונה אל הסוחרים באזהרה חמורה, כפי שאנו מבינים מהמילה ואעידה. הוא שואל אותם מדוע הם לנים, כלומר נשארים לישון, ממש מול שערי העיר. נחמיה לא מסתפק בשאלה, אלא מוסיף איום ברור ואומר להם אם תשנו, כלומר אם תחזרו על המעשה הזה ותישארו כאן שוב, יד אשלח בכם. הכוונה באיום הזה היא שהוא פשוט יעניש אותם כדי שיפסיקו.
האזהרה התקיפה של נחמיה השיגה את המטרה. הסוחרים נזהרו מאוד, ומאותו יום הם כבר לא הגיעו לירושלים ביום השבת.