חשבתם פעם איך אפשר גם לבנות חומת אבן ענקית וגם להגן עליה באותו הזמן? נחמיה היה צריך להכין תוכנית חכמה מאוד כדי לשמור על האנשים שבנו את חומת ירושלים מפני האויבים שרצו להפריע להם. הוא ידע מראש מאיפה האויבים יגיעו, ולכן סידר את השומרים בצורה מתוכננת היטב. קודם כל, הוא הציב שומרים מִתַּחְתִּיּוֹת לַמָּקוֹם מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה, כלומר במקומות נמוכים ונסתרים באדמה, מחוץ לאזור הבנייה, כדי שיוכלו להמתין לאויב בלי שיראו אותם. קבוצה נוספת הוא החביא בַּצְּחִיחִים, שהם מקומות מסתור בין הסלעים.
נחמיה מספר על כך ומשתמש פעמיים במילה וָאַעֲמִיד, כדי ללמד אותנו שהוא העמיד והכין שני כוחות שונים: כוח אחד שהתחבא בין הסלעים כדי להפתיע את האויבים, וכוח שני שעמד בגלוי כדי לשמור על הבונים. נחמיה חילק את האנשים לְמִשְׁפָּחוֹת, כי כשאנשים נמצאים יחד עם בני המשפחה שלהם, הם מלוכדים וגיבורים יותר. כל השומרים האלו קיבלו כלי נשק כדי להיות מוכנים להגן על העם, כמו חרבות, קשתות וגם רׇמְחֵיהֶם, שהם חניתות. כך כולם יכלו להמשיך לבנות את החומה בביטחון.