יצא לכם פעם לצאת למסע ארוך ולשיר שירים בדרך כדי שהזמן יעבור בכיף? כשעם ישראל חזר מהגלות לארץ ישראל, זאת הייתה נסיעה ארוכה ומרגשת. יחד איתם הגיעו עוד המון אנשים. המילה מִלְּבַד מלמדת אותנו שהיו שם אלפי עבדים ושפחות שעזרו להם, והם נספרו בנפרד משאר העם.
הדבר המיוחד באמת במסע הזה היה שהצטרפו אליהם גם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת. התפקיד שלהם היה לשיר ולזמר לאורך כל הדרך, כדי שהעם יעלה לארץ מתוך שמחה ובנחת. המספר של אותם זמרים היה מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. בספר עזרא, שמספר גם הוא על אותה תקופה, כתוב שהיו רק מאתיים משוררים. הסיבה להבדל היא שבימי עזרא ארבעים וחמישה מהם היו עדיין ילדים קטנים ולא ספרו אותם, אבל עד שהגיעו לימי נחמיה הם כבר גדלו והפכו לבוגרים שאפשר לספור אותם בעצמם. בנוסף לכל האנשים, יש ספרים שמספרים שספרו גם את הבהמות שעזרו להם בדרך, כמו מאות סוסים ופרדים.