תארו לעצמכם שאתם צריכים לספור קהל עצום של עשרות אלפי אנשים, נשמע מסובך, נכון? כאן אנחנו מקבלים את הסיכום של כל האנשים שעשו את המסע הארוך וחזרו מהגלות בבבל לארץ ישראל. כשאנחנו קוראים את המילה רִבּוֹא, הכוונה היא לעשרת אלפים. יחד, המספר הכולל של כולם הוא ארבעים ושניים אלף, שלוש מאות ושישים. הביטוי כָּל־הַקָּהָל כְּאֶחָד בא ללמד אותנו שהמספר הזה אוסף בתוכו את כולם ללא יוצא מן הכלל, כמו ישראלים, כוהנים ולוויים.
אבל אם תנסו לעשות חשבון ולחבר את כל המשפחות שהוזכרו קודם לכן, תגלו שהמספרים פשוט לא מסתכמים למספר הגדול הזה. איך זה יכול להיות? התשובה היא שברשימה המפורטת ספרו רק את האנשים משבט יהודה ושבט בנימין, אבל המספר הכולל שבסוף מוסיף גם את האנשים משאר שבטי ישראל שהצטרפו אליהם.
בנוסף, עברו המון שנים מאז תחילת העלייה לארץ. בזמן הזה משפחות גדלו, תינוקות נולדו, ואנשים מבוגרים הלכו לעולמם. אפילו ילדים קטנים הספיקו לגדול ולהפוך למנהיגים חשובים. בגלל זה, המספרים של כל משפחה ומשפחה השתנו קצת עם השנים. למרות כל השינויים האלה, המספר המסכם בסוף נשאר בדיוק כמו המספר המקורי של תחילת הדרך. הסיבה לכך היא שהמספר הזה סופר אך ורק את האנשים האמיצים שבאמת עשו את המסע מבבל, ולא כולל את הילדים שנולדו אחר כך כשהם כבר גרו בארץ ישראל.