במדבר, פרק א׳, פסוק נ״א

תארו לעצמכם שאתם צריכים לארוז את כל הבית שלכם ולעבור למקום חדש. זו משימה שדורשת המון סדר וארגון! כשבני ישראל נדדו במדבר, הם היו צריכים להעביר איתם את המשכן בכל פעם שעברו ממקום למקום. התורה מסבירה שכאשר מתכוננים לצאת לדרך, התפקיד המיוחד הזה שייך אך ורק לשבט לוי. התורה אומרת שיוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם, והכוונה היא לא שהם מורידים את המשכן ממקום גבוה למקום נמוך, אלא שהם מפרקים בזהירות את הקרשים והעמודים שלו כדי שאפשר יהיה לשאת אותם למסע. כשהגיעו לתחנה הבאה, כתוב שיָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם, כלומר הם אלו שבונים אותו מחדש. המשימה ניתנה רק להם כדי שלא נחשוב שכל העם צריך לעזור בהקמה בכל חניה מחדש, כפי שהיה בפעם הראשונה שהמשכן נבנה. כדי לשמור על הקדושה העצומה של המשכן, יש גבולות מאוד ברורים. המילה וְהַזָּר מתארת כל אדם שאינו משבט לוי, ואפילו מלך ישראל או כוהן נחשבים לזרים לעבודה הזו. הלוויים מתפקדים ממש כמו חומת מגן סביב המשכן, והאיסור על מי שהַקָּרֵב אומר שאסור לאף אדם אחר לגשת ולעשות את עבודת הפירוק וההקמה. מי שבכל זאת מתערב ולוקח תפקיד שלא שייך לו, מקבל עונש חמור מאת ה', כי בעבודת הקודש כל אחד חייב לשמור בדיוק על המקום ועל התפקיד המיוחד שלו.