יצא לכם פעם לראות מישהו אחר מקבל תפקיד מיוחד וחשוב, בזמן שאתם צריכים לזוז הצידה ולתת לו מקום? כשבני ישראל היו במדבר, הם היו צריכים לסדר את המחנה בצורה מדויקת מאוד. ה' קבע שהלויים יעבדו במשכן, ושאר העם יחנה מסביב. התורה אומרת וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וזה קצת מעורר שאלה, כי הרי ההוראות היו בכלל עבור הלויים. אז מה בעצם עשו בני ישראל? הם פשוט התרחקו לאחור, פינו מקום ללויים ונזהרו מאוד שלא לגעת בקודש.
הדבר המיוחד הוא שהם עשו זאת בשמחה. הם לא קינאו בלויים על התפקיד שלהם, אלא הסכימו לכך בלב שלם. באותו זמן, משה רבנו היה קצת עצוב שהשבט שלו, שבט לוי, לא נספר יחד עם כל שאר השבטים. אבל ה' הרגיע אותו והסביר לו שהלויים הם כמו שומרי הראש המיוחדים שזוכים לעמוד ממש בפתח אוהל המלך. התורה מדגישה את המעשה וכותבת פעמיים וַיַּעֲשׂוּ... כֵּן עָשׂוּ, כדי ללמד אותנו שהעם קיים את ההוראות מכל הלב, בלי להתווכח ובלי לפקפק, פשוט כי כך ציווה ה'.