התוצאה ההרסנית של חטא בעל פעור גובה מחיר כבד, ומותירה אחריה מספר עצום של חללים. ספירת המתים נועדה להמחיש את גודל האסון ואת חומרת ההשחתה המוסרית, בדומה לרועה צאן שסופר את העדר לאחר תקיפת זאב כדי לאמוד את הנזק [רא"ש].
מספר ההרוגים, אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, חריג בהיקפו. לשם השוואה, בחטא העגל נהרגו רק שלושת אלפים איש. פער זה ממחיש כי עבודה זרה המונעת מתוך יצריות ותאווה גופנית, מתפשטת בקרב העם בקצב מהיר ורחב הרבה יותר מאשר טעות תיאולוגית או רוחנית גרידא [רש"ר הירש]. חטאי הזנות והפריצות הובילו לכך שמעשה של יחידים גרם לנפילתם של רבבות [רא"ש]. בתוך תיאור זה, יש לשים לב כי המילה בַּמַּגֵּפָה נכתבת ונקראת עם דגש באות ג' [מנחת שי].
למרות המספר העצום של הנספים, ישנה מסורת שלפיה המתים לא היו מבני ישראל המקוריים. על פי גישה זו, ההרוגים היו מתוך ה"ערב רב" שהתגיירו והתערבבו עם נשות שבט שמעון. מגפה זו הכריעה למעשה את אלו מהם שנותרו בחיים לאחר עונשים קודמים שהונחתו עליהם, כדוגמת חטא העגל [חומת אנך].
מתוך נקודת השפל של המגפה, ניצבת גם הבטחה לעתיד. בעוד שבעולם הזה העם נופל קורבן ליצר הרע ומספרו מתמעט ונמנה, לעתיד לבוא מספרם של ישראל יהיה בלתי ניתן לספירה כחול הים, והם יזכו להיקרא בנים לה' חיים [רא"ש].