לקראת חילופי ההנהגה והכניסה לארץ ישראל, ה' מצווה על העם לממן מקופה ציבורית את קורבנות התמיד שיגנו עליהם וישמרו את כבודו. הפירוט בפסוק מדגיש כי הכול שייך לה', החל מדם הקורבן הקרוי אֶת קָרְבָּנִי, דרך החלבים הנשרפים המכונים לַחְמִי ומסמלים את החיבור בינו לעם, ועד החלקים הניתנים לאש המזבח לְאִשַּׁי, שמעלים רֵיחַ נִיחֹחִי ומבטאים את נחת הרוח מכך שרצונו נעשה. הדרישה תִּשְׁמְרוּ מחייבת לבקר את הבהמה ממומים מראש, וכן למנות נציגי ציבור שיתענו ויתפללו בזמן ההקרבה. ההקרבה צריכה להיעשות בדיוק בְּמוֹעֲדוֹ, בזמן הקבוע בכל יום, והיא דוחה אפילו את השבת ואת הטומאה כדי לקיים קשר יומי ותמידי עם ה'.
במדבר, פרק כ״ח, פסוק ב׳
פרשת פנחס
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קׇרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.